logo_header

להילחם בחמצת קטוטית (קטואצידוזיס)

חמצת קטוטית (נקראת גם קטואצידוזיס) הינה מקרה פרטני של חמצת מטבולית ומהווה מצב חירום. עם זאת, ניתן למנוע אותה במידה ומודעים לגורמי הסיכון, אם מקפידים על משטר טיפול מומלץ בסוכרת (במיוחד בעת מחלה) ובאמצעות מעקב קפדני אחר רמות הסוכר והקטונים בדם.

אז מה היא בדיוק חמצת קטוטית?

עודף של גופי קטון, הוא מצב לא תקין, אך לא בהכרח מזיק, שנקרא קטוזיס. כאשר רמת גופי הקטון גבוהה מאוד- זה משפיע על רמת החומציות של הדם (ירידה מ- pH של 7.4 עד ל-6.7) ויוצר מצב מסוכן מאוד שנקרא קטואצידוזיס, או בעברית – חמצת קטוטית. מצב זה הוא סימפטום של סוכרת מסוג 1.

חמצת קטוטית אצל חולה סוכרת הינה אירוע רציני, ואם לא תטופל, עלולה לגרום למוות. חמצת קטוטית סוכרתית מתרחשת כאשר בגוף אין אינסולין בכמות הנדרשת. ככל שרמת הסוכר בדם עולה, כך קיים בהתאמה איבוד גלוקוז (סוכר) בשתן.

לצורך איבוד הסוכר בשתן נדרשים נוזלים רבים מהגוף. אם לא מחזירים את כמות הנוזלים שאבדה לגוף בתהליך זה, הגוף נכנס למצב של התייבשות. בינתיים, הגוף מתחיל לשרוף שומן וחלבונים מרקמת השרירים לצורך שמירה על אספקת אנרגיה מתאימה. בתהליך תקין ונורמלי הגוף משתמש בפחמימות (גלוקוז) לצורך אחזקה, אולם בשל העובדה שאין די אינסולין בגוף, לתאי הגוף אין נגישות לגלוקוז שבזרם הדם. הכבד מתחיל להיות מעורב בשרפת שומן, שתוצר הלוואי שלו הוא הקטונים. הקטונים נאספים במחזור הדם והוא הופך חומצי. כאשר מצב החמצת הקטוטית מתקדם והחולה הולך ומתייבש, גופו מנסה להגן על עצמו על ידי ארגון מחדש של התהליכים הכימיים שלו.

ככל שהדם הופך חומצי יותר בגלל הקטונים, המערכת מתחילה להעביר אלקטרוליטים כתגובת נגד לחומציות. הגוף מתחיל לאגור נתרן ולאבד אשלגן, וזאת הנקודה בה התהליך מתחיל לסכן את החולה, מאחר והדם הופך לסביבה רעילה עבור אברי גופו. למשל, חוסר איזון של אשלגן עלול להשפיע על קצב הלב. המוח עלול להיפגע אף הוא, בגלל שהוא זקוק לאלקטרוליטים כמו גם לגלוקוז כדי לתפקד. אם המוח אינו מקבל את האלקטרוליטים והגלוקוז החיוניים לתפקודו, חולה בחמצת קטוטית עלול להיכנס למצב של אובדן הכרה. התחלת התהליך מאופיינית בבחילות, צמא קיצוני, ועייפות. סימפטומים אלה מופיעים שעות עד ימים מתחילת התהליך. בהמשך, החולה יחוש בלבול, חוסר התמצאות וקוצר נשימה. אם רמות הגלוקוז בדם אינן יורדות והגוף אינו מקבל חזרה את הנוזלים שאיבד בתהליך, ייתכן שהחולה יהיה זקוק לאספקת נוזלים תוך ורידית. בהיעדר טיפול, חמצת קטוטית תגרום לאובדן ההכרה ולמוות.

 

הבנת התהליך והדרכים למנוע אותו עשויים "לחסוך לך" ביקור מיותר בבית החולים. אם יש לך סוכרת, חיוני שתוודא שאספקת האינסולין בגופך היא ברמה המתאימה לך. הסיבה לכך היא שהאינסולין מפקח על רמות הסוכר בדם ומסייע למניעת סיבוכי סוכרת. אולם קיימת סיבה נוספת: אם אין בגופכם מספיק אינסולין, אתם נמצאים בסיכון לפתח מצב חמור ומסוכן שנקרא חמצת קטוטית סוכרתית

באופן כללי, ניתן לומר שאנשים עם סוכרת מסוג 1 נמצאים בסיכון רב יותר לפתח חמצת קטוטית בהשוואה לאנשים עם סוכרת מסוג 2. הדבר נובע מהעובדה שסוכרתיים מסוג 2 עדיין מייצרים כמויות קטנות של אינסולין שמסייע למניעת רמת סוכר גבוהה בדם, אף אם הם חולים במחלות דוגמת שפעת. אצל סוכרתיים מסוג 1, הגוף אינו מייצר אינסולין כלל ולכן הם תלויים באספקת אינסולין ממקור חיצוני. חמצת קטוטית היא תופעה נדירה אצל סוכרתיים מסוג 2, אך עדיין קיים סיכון קטן שהם ייפתחו חמצת קטוטית אם סבלו משפעת, החלימו מפציעה, או סבלו מדלקת. כל מי שנמצא בסיכון, טוב יעשה אם יגביר את המעקב על רמת הסוכר בדם. אם רמת הסוכר בדם גבוהה, הצעד הבא יהיה בדיקת קטונים בדם או בשתן. ניתן למדוד את הקטונים בדם באמצעות מערכת הנקראת פריסטייל אופטיום ניאו המסוגלת למדוד את רמת ß-hydroxybutyrate- הקטון השולט בדם. לצורך כך, נדרשת טיפת דם מזערית בלבד כדי לשקף באופן ישיר ונוח את רמת הקטונים הנוכחית ולאפשר יכולת פעולה מהירה לקבלת טיפול (להסבר על המכשיר ולרכישה לחצו כאן).

ספציפית, בדיקת דם תקופתית לנוכחות של קטונים חשובה מאד בקרב אנשים הנוטלים מעכבי SGLT2 (תרופות היפוגליקמיות המיועדות לסוכרתיים מסוג 2, המונעות את ספיגת המחזור של הסוכר מהשתן). זאת, בשל דיווחים שהצטברו ממטופלים על מקרים חמורים של חמצת נורמוגליקמית (DKA euglycemic, כלומר תופעת חמצת הנגרמת גם כשערכי הסוכר בדם תקינים), בעיקר אצל אלו הנוטלים גם אינסולין. מקרים אלו, הובילו את ה- FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) להוסיף אזהרה על צורך בזיהוי או שלילה מהירה של חמצת אצל אנשים המטופלים במעכבי SGLT2 כך שישנה הנחיה לבדוק אם הם מרגישים לא טוב ועליהם להימנע מצריכתם בזמן צום, סיבוכים ומחלות כדי למנוע תופעה זו.

 

 
בשנים האחרונות התפתחה ההבנה שאימוץ דיאטה קטוגנית מסייע בהפחתת מקרי חמצת קטוטית. דיאטה קטוגנית בכלליותה היא צריכת תזונה דלת פחמימות ועתירת שומן. בשיטה זו מגבילים את כמות הפחמימות, ואת מקומן תופס השומן.

כשצריכת הפחמימות יורדת בצורה משמעותית, רמות הסוכר והאינסולין בדם יורדות והגוף יכול 'לגשת' למאגרי השומן שלו ולשרוף שומן (לחצו כאן להרחבה בנושא). בדיאטה זו יש צורך להיות במעקב אחר רמות הקטונים בכדי להבין את ההשפעה של הדיאטה והצלחתה. ניטור תקופתי של מדד זה מאפשר זיהוי מגמות ועשוי לתת משוב חשוב האם הדיאטה אכן עובדת והאם האדם אכן נמצא או יצא מקטואצידוזיס.

כיצד מטפלים בחמצת קטוטית סוכרתית?

בחמצת קטוטית בינונית עד חמורה נדרש טיפול מיידי. אם יש לך סוכרת מסוג 1, הרופא ככל הנראה ירשום לך מינון גבוה יותר של אינסולין או יפנה אותך לטיפול בבית החולים. אם יש לך סוכרת מסוג 2 ואינך נוטל אינסולין, ייתכן שהרופא ירשום לך אינסולין בכמות מסוימת. יש להרבות בשתייה כדי למנוע התייבשות. כדאי להתייעץ עם איש הצוות הרפואי באשר לשאלה אילו משקאות יש להעדיף. במקרה של הקאות הגורמות לכך ולא ניתן להחזיר לגוף את הנוזלים הדרושים, יש לפנות לעזרה רפואית מיידית. אין לעסוק בפעילות גופנית בזמן חמצת קטוטית. פעילות מוגברת גורמת לשריפה מוגברת של שומן. אפילו אם נוטלים יותר אינסולין, הפעילות המוגברת עלולה לבטל את השפעת תוספת האינסולין, כך שמומלץ להימנע מפעילות יתר ולנוח. אם בכל זאת הגעת לבית החולים, הטיפול יהיה, ככל הנראה, מתן נוזלים בעירוי תוך וורידי ומתן אינסולין. השהייה בבית החולים תימשך בין שש שעות ליומיים, תלוי במצבך הכללי והאם יש לך מחלות אחרות כמו יתר לחץ דם או זיהום.

 

 
ההמלצה של אגודות הסוכרת המובילות בעולם היא לפנות לרופא אפילו אם מופיע סימפטום אחד מאלו שצוינו ורמת הסוכר עומדת על יותר מ- ld/gm 052. כמו כן, יש לפנות לעזרה אם בדיקת הקטונים מעידה על רמה בינונית או גבוהה.

סיכום

הסימפטומים של חמצת קטוטית הם:

• השתנת יתר וצמא.

• בחילה, הקאות וכאבי בטן.

• נשימות עמוקות ומהירות עם ריח אצטון.

• תחושת נמנום, חוסר התמצאות ובלבול.

מה קורה אם לא מטפלים?

• במקרה של חוסר טיפול, הקטונים מצטברים לרמה גבוהה ומסוכנת. הדם נעשה חומצי ורקמות הגוף ניזוקות.

• אם משאירים את המצב ללא טיפול אפשר להגיע עד כדי מוות.

מחקר בריטי קובע: אירועים חוזרים של חמצת קטוטית קשורים בסיכון של 23% לתמותה

ממחקר שהתבצע (2016) באדינבורו, בריטניה[1], עולה כי אירועים חוזרים של חמצת קטוטית מעלים את הסיכון לתמותה בכ- 23% אצל חולים עם סוכרת מסוג 1.

צוות החוקרים, מבית החולים המלכותי באדינבורו, ביצעו מחקר שבו בדקו תיעוד של כל המקרים של חמצת קטוטית שנרשמו בביה"ח בעיר בין השנים 2007 ל- 2012. המחקר עסק בכ- 298 חולים עם 628 אשפוזים עקב חמצת קטוטית.

באמצעות הנתונים שנאספו, החוקרים השוו את ההבדל בסיכון בין אנשים שהיה להם אירוע בודד של חמצת קטוטית בפרק הזמן שנחקר ובין אלה שסבלו מאירועי חמצת קטוטית חוזרים באותו פרק זמן. כאשר החוקרים בדקו את הסיכון לתמותה, התברר שהסיכון עמד על 23.4% אצל אנשים שהיו להם חמישה או יותר אירועי חמצת קטוטית במהלך 2.4 שנות המחקר. לאותם אנשים היו לפחות שני אירועי חמצת קטוטית בשנה. כדי לסבר את האוזן, הסיכון לתמותה אצל אנשים שחוו אירוע חמצת קטוטית בודד בתקופה שנחקרה עמד על 5.2%.

הממצאים מראים שחמצת קטוטית חוזרת אירעה בשכיחות גבוהה יותר אצל:

  • אנשים שאובחנו עם סוכרת בגיל צעיר (ממוצע גילאים 14 שנים)
  • שממוצע רמת ה- HbA1c (המוגלובין מסוכרר) שלהם הייתה 11.6%
  • צעירים בגיל ממוצע של 25 שנים
  • במצב סוציואקונומי נמוך

החוקרים ציינו כי הדרכת חולים לטיפול עצמי בסוכרת עשויה לסייע להפחתת מספר אירועי חמצת קטוטית. הוכחה לכך ניתן למצוא בנתון שהשתתפות בקורסים של חינוך לבריאות קשורה בהפחתה של 61% באירועי החמצת קטוטית במהלך השנה לאחר סיום הקורס. בנוסף, ניטור קבוע ורציף אחר רמות הסוכר בדם– עשוי לספק מידע מקדים על רמות גבוהות של קטונים, לפיכך יהיה צורך בבדיקת קטונים שתוביל לגילוי מוקדם של אירועים אלו וטיפול בהתאם.

בעריכת: ד"ר מיכאל ויינפאס, מומחה ברפואת משפחה ורופא סוכרת במכון הסוכרת מכבי השלום ת"א

[1] https://link.springer.com/article/10.1007/s00125-016-4034-0

מאמרים נוספים

סוכרת סוג 2
סוכרת מסוג 2 קרויה גם "סוכרת שאינה תלויה באינסולין" או סוכרת מבוגרים.

">

סוכרת סוג 2

סוכרת מסוג 2 קרויה גם "סוכרת שאינה תלויה באינסולין" או סוכרת מבוגרים.

להמשך קריאה
אינסולין
כל מה שצריך לדעת על אינסולין

">

סוגי האינסולין

כל מה שצריך לדעת על אינסולין

להמשך קריאה
סיבוכי סוכרת
הבעיה המרכזית של הסוכרתיים היא סיבוכי המחלה שעלולים להוביל לנכויות קשות, מחלות נלוות וכן מהווים גורמי סיכון לתמותה.

">

סיבוכי הסוכרת

הבעיה המרכזית של הסוכרתיים היא סיבוכי המחלה שעלולים להוביל לנכויות קשות, מחלות נלוות וכן מהווים גורמי סיכון לתמותה.

להמשך קריאה