היפרגליקמיה

מצב שבו רמת הסוכר בדם גבוהה באופן חריג מעל הרמה התקינה. (היפר=עודף, גליק=גלוקוז, סוכר, המיה= דם). מצב זה עלול להתרחש בעקבות אכילה מופרזת , אי נטילת הטיפול בסוכרת , מחלה, או קבלת טיפול בלתי מתאים בסוכרת. מדובר על רמת סוכר של מעל 052 מ"ג/ד"ל). נגרמת ממחסור באינסולין (סוכרת מסוג 1) או בעיה בהפרשת האינסולין וביכולת השפעתו על התאים.

גורמים להיפרגליקמיה בקרב סוכרתיים

לחולי סוכרת סוג 1 רמת סוכר גבוהה בדם , אך ישנם מספר גורמים שעלולים להחמיר את המצב ולהביא אותו להיפרגליקמיה מסוכנת

• מינון שגוי של אינסולין –שימוש לא מדויק או לא נכון באינסולין
• מחלה או זיהום – בעת מחלה או זיהום, מופרשים בגופנו הורמונים שנועדו לעודד את מערכות הגוף להילחם במחלה. הורמונים אלו גורמים גם להיפרגליקמיה. לכן חולי סוכרת (בעיקר מסוג 1) צריכים לנטר את רמת הסוכר בדם בזמן מחלה. לאחר היפרגליקמיה קיצונית, עלולים להופיע מקרים של חמצת סוכרתית. זהו מצב חירום שעלול להופיע בקרב סוכרתיים סוג 2 גם בעקבות מתח נפשי.
• מחסור בפעילות גופנית – פעילות גופנית מינימלית הינה חיונית וחשובה לתפקוד מערכות הגוף. מחסור קיצוני בפעילות גופנית (למשל בקרב אנשים שמרותקים למיטה) עלול להעלות את רמת הסוכר ולהוביל להיפרגליקמיה.
• תזונה לקויה – ובלתי מאוזנת עלולה לגרום לרמות סוכר גבוהות ומסוכנות בדם.
• טיפול סטרואידי – עלול לגרום לעלייה של רמת הסוכר בדם. גם תרופות אחרות עלולות לגרום להיפרגליקמיה, ולכן בעת נטילת תרופות יש להקפיד על שמירת רמת הסוכר בדם ולהיוועץ ברופא בנוגע לאיזון הסוכר.
• לחץ ומתח נפשי בתקופות של מתח עולה החשש להיפרגליקמיה.

מסימני ההיפרגליקמיה:

הסימפטומים של סוכר גבוהה בדם ויפרגליקמיה דומים לתסמיני סוכרת, וכוללים:

• צימאון
• השתנה מרובה
• כאבי ראש עזים
• עייפות
• שינויים בראייה

בשלבים מתקדמים של היפרגליקמיה וללא טיפול מתאים, עלולים להופיע סיבוכים קשים ומסכני חיים, כגון חמצת. מצבים אלו מחייבים טיפול רפואי ומיידי, שכולל מתן עירוי נוזלים וטיפול באינסולין.

טיפול ומניעה של היפרגליקמיה

מניעת היפרגליקמיה והורדת רמת הסוכר כוללים שילוב של פעילות גופנית, נטילת תרופות, שמירה על רמות הסוכר וגם ניטור סוכר רציף.

באמצעות שינוי אורח החיים, נטילת התרופות ואף הזרקת אינסולין ניתן להוריד באופן משמעותי את רמת הסוכר בדם ואת הסיכונים העתידיים הנגרמים על רקע ההיפרגליקמיה.

בעריכת ד"ר מיכאל ויינפאס, מומחה ברפואת משפחה ורופא סוכרת במכון הסוכרת מכבי השלום ת"א.