logo_header

חשיבות חיסוני הקורונה לסוכרתיים

בימים אלו מתנהל מבצע חיסונים נרחב בישראל ובעולם כולו, במטרה לצמצם את היקפי התחלואה ולמגר את מגפת הקורונה. עם זאת, למרות שמדובר בחיסון שאמור לסייע ולהגן עלינו מפני סיבוכי הנגיף, עדיין ישנן שמועות רבות שמופצות ומעלות תהיות על מידת יעילותו ועל תופעות הלוואי שלו. לכן, הכנו עבורכם רשימה עם כל העובדות והנתונים שצריך לדעת על החיסון וגם הסבר משכנע למה כדאי לכם לרוץ להתחסן אם אתם סוכרתיים:

מהי מידת יעילות החיסון לקורונה?

בישראל קיימים כיום חיסונים של שתי חברות: פייזר ומודרנה.

שתיהן עברו את שלושת השלבים הסטנדרטיים של הניסויים הקליניים :

שלב 1: החיסון נבדק על מספר מצומצם של אנשים על מנת להראות בטיחות ראשונית.

שלב 2: בשלב זה משתתפים מאות אנשים שמחולקים למספר קבוצות לפי נתוני רקע שונים כמו גיל והיסטוריה רפואית, על מנת להראות כיצד קבוצות שונות של אנשים מגיבות לחיסון

שלב 3: החיסון ניתן לעשרות אלפי אנשים ונבדק מול קבוצת פלצבו (חיסון דמה)

בגלל הדחיפות שניתנה לייצור של חיסון נגד הקורונה, שני החיסונים אושרו לעבור ניסויים קליניים בבעלי חיים במקביל לניסויים קליניים בשלב 1 בבני אדם.

כדי לאשר את החיסון, ה- FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) היה חייב לקבל הוכחה ליעילות החיסון לפחות במחצית מאלה שמקבלים אותו. מנתוני הניסויים נמצא, כי החיסונים של שתי החברות הגיעו לתוצאות של 94%-95% יעילות, כשהאחוז מייצג את מספרם היחסי של אלו שקיבלו את החיסון והפכו לחסינים מפני נגיף הקורונה.

האם החיסון בטוח לשימוש?

המהירות בה פותחו החיסונים הייתה חסרת תקדים ולכן אחוז גבוה מהאוכלוסייה מסרב להאמין לבטיחותם. עם זאת, הניסויים הקליניים שהחיסונים היו צריכים לעבור הם קפדניים ביותר והדיווח על בטיחותם ויעילותם היה צריך להיות מוכח באופן חד משמעי. שלושת השלבים של הניסויים הקליניים, כולל שלב 3 עם עשרות אלפי משתתפים, התבצעו במטרה להוכיח את בטיחותם ויעילותם של החיסונים. בנוסף, בשלב זה גם משתתפי הניסוי וגם החברה שייצרה את החיסון לא ידעו אם המשתתפים מקבלים את החיסון או את הפלצבו. הנתונים נבדקו על ידי המועצה לבדיקת נתונים שהיא גוף עצמאי של המכון הלאומי לבריאות, ועל ידי הוועדה המייעצת לחיסונים ולמוצרים ביולוגיים נלווים המורכבת ממדענים וחוקרים שאין להם קשר לחברות שבאמצעותן הופקו החיסונים, לקבלת האישור הסופי לחיסונים.

ממה מורכב החיסון?

שני החיסונים המובילים הם חיסוני mRNA  (שליח RNA), סוג של חיסון שאינו משתמש בנגיף שלם, אלא משתמש במקטע של חומר גנטי. אותו מקטע מתחבר ל- DNA שנותן לגוף הוראה לייצר חלבונים המכילים נוגדים כנגד הנגיף, בדיוק כמו במצב שבו הגוף נדבק בקורונה, אך ללא הנגיף אמיתי. כך, כשאותו אדם יידבק בקורונה בעתיד – הנוגדנים שיוצרו בגופו יהיו בכוננות, יזהו את הנגיף ויחסלו אותו במהרה.

החיסון הנוכחי מיוצר באופן מלאכותי במעבדה ומקודד לאותו רצף גנטי המדמה את הנגיף – לעומת חיסונים שהכרנו בעבר שהתבססו על וירוס מוחלש מאוד, שהצריך עבודת פיתוח ושימור בתנאים שונים בכדי להגיע לתוצאה הרצויה עבור כל חיסון – דבר שהאריך משמעותית את הליך יצירת החיסון והקשה על ייצורו בכמויות גדולות בתוך זמן קצר.

האם יש תופעות לוואי לחיסון?

חלק ממשתתפי הניסויים הקליניים דיווחו על תופעות לוואי קלות כמו בכל חיסון שמקבלים, כמו: כאב במקום ההזרקה, עייפות קלה, חום בדרגה נמוכה. תגובות קלות אלה שחוו חלק מהמשתתפים במחקר לאחר החיסונים הם אופייניים ואינם מקור לדאגה - הם תוצאה של כניסת המערכת החיסונית לפעולה שנגרמה בכוונה תחילה על ידי החיסון ויוצרת יכולת להילחם נגד הנגיף האמיתי.

עד לכתיבת שורות אלה, חוסנו כבר 2 מיליון אנשים בישראל. רק אצל 0.1% מהמתחסנים דווח על תופעות לוואי נקודתיות (כאבי שרירים, אלרגיות או נפיחות קלה). ותופעות לוואי כלליות וקלות יותר כמו חום, סחרחורת ועייפות -שעברו תוך מספר שעות.

האם החיסון טוב לסוכרתיים?

חוקרים מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת ונדרבילט מצאו כי סוכרתיים שנדבקו בקורונה הם בסיכון גבוה פי שלושה לחלות במחלה קשה או להזדקק לאשפוז בהשוואה לאנשים ללא סוכרת, על אחת כמה וכמה אם מדובר בסוכרת שאינה מאוזנת. דעה זו רווחת בקרב כל קהילת המדע העולמית והוכחה במחקרים רבים נוספים, המתבססים על נתונים ממרכזי רפואה שונים שמטפלים בחולי הקורונה. לכן, קיימת חשיבות עליונה שסוכרתיים יקבלו בין הראשונים את החיסון, לצד האוכלוסייה המבוגרת. כך יהיה ניתן למנוע את הסיכון לתחלואה קשה בקרב הסוכרתיים ואשפוזם במידה ויידבקו בקורונה, כמו מחלת לב או ריאות ואף למזער משמעותית את התמותה כתוצאה מהנגיף.

ומה לגבי תופעות לוואי מהחיסון אצל סוכרתיים?

הסימפטומים הקלים שחווים סוכרתיים, לרוב דומים לשאר האוכלוסייה ואין בהם תופעות חמורות. עם זאת, חשוב להישאר ערניים לגבי רמות הסוכר בדם במשך 24 עד 48 השעות הראשונות לאחר קבלת החיסון. הסימפטומים הקלים עשויים להשפיע על רמות הסוכר בדם, לכן יש לבדוק את רמות הסוכר לעיתים קרובות, חשוב לשתות הרבה מים, ולהמשיך בשגרת הטיפול בסוכרת.

לסיכום – אם אתם סוכרתיים, רוצו להתחסן!

החיסון יכול להציל אתכם מסיכונים חמורים, שביניהם נמנים גם אחוזי תמותה גבוהים ביחס לשאר האוכלוסייה. אצל יותר מ- 99.9% מהמחוסנים לא היו תופעות לוואי, וגם אם זה החשש העיקרי שלכם – אתם עדיין יכולים להיות בטוחים שהסימפטומים שסוכרתיים עלולים לחוות לאחר החיסון הם באופן משמעותי קלים יותר וניתנים לטיפול מאשר חשיפה לנגיף והידבקות במחלה עצמה, שיכולה להיות הרסנית פי כמה יותר.

מאת: פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת הסוכרת בבית החולים וולפסון ורופא בכיר במרכז CMD לסוכרת.

הצהרת בריאות

מאמר זה מספק מידע כללי ודיונים על בריאות ונושאים קשורים. המידע והתכנים האחרים המסופקים במאמר זה, או בחומרים מקושרים כלשהם, אינם מיועדים ואין לפרשם כייעוץ רפואי, ואינם מהווים תחליף להתייעצות או טיפול רפואי מקצועי. הדעות וההשקפות המובעות במאמר ובאתר זה אינן קשורות לדעות של אף גורם אקדמי, בית חולים, פרקטיקה רפואית או מוסד אחר

מאמרים נוספים

<div dir=בדיקת סוכר ביתית – איך למדוד ולעקוב אחרי רמות הסוכר?
">
מחלת הסוכרת מחייבת לבצע ניטור מתמיד ותכוף של רמות הסוכר בדם בשלבים שונים ביום. זאת במטרה להיות בבקרה מקסימלית על רמות הסוכר, ולהיות באיזון. לשם כך חשוב לבצע בדיקות של רמת הסוכר לאורך היום – לפני הארוחות ולקראת סוף היום. במצבים מסוימים נדרשות בדיקות נוספות אחרי הארוחות כדי לקבוע האם הטיפול באינסולין אפקטיבי.

">

בדיקת סוכר ביתית – איך למדוד ולעקוב אחרי רמות הסוכר?

מחלת הסוכרת מחייבת לבצע ניטור מתמיד ותכוף של רמות הסוכר בדם בשלבים שונים ביום. זאת במטרה להיות בבקרה מקסימלית על רמות הסוכר, ולהיות באיזון. לשם כך חשוב לבצע בדיקות של רמת הסוכר לאורך היום – לפני הארוחות ולקראת סוף היום. במצבים מסוימים נדרשות בדיקות נוספות אחרי הארוחות כדי לקבוע האם הטיפול באינסולין אפקטיבי.

להמשך קריאה
סוכרת ופעילות גופנית
פעילות גופנית היא אחת הדרכים היעילות ביותר למנוע סוכרת או לשפר את מצב בריאותם של הסוכרתיים. אבל איזו פעילות גופנית מומלצת? למשך כמה זמן? באיזו עצימות? מהי התדירות הרצויה? חשוב להבין כי פעילות גופנית עלולה גם לסכן אנשים סוכרתיים במקרים מסוימים. כדי למזער את הסיכון חשוב להקפיד על ההנחיות שלהלן.

">

סוכרת ופעילות גופנית

פעילות גופנית היא אחת הדרכים היעילות ביותר למנוע סוכרת או לשפר את מצב בריאותם של הסוכרתיים. אבל איזו פעילות גופנית מומלצת? למשך כמה זמן? באיזו עצימות? מהי התדירות הרצויה? חשוב להבין כי פעילות גופנית עלולה גם לסכן אנשים סוכרתיים במקרים מסוימים. כדי למזער את הסיכון חשוב להקפיד על ההנחיות שלהלן.

להמשך קריאה
זוגיות וסוכרת – החיים בשניים
לא פעם אני שומעת מאנשים: "אני מבקש מבן/בת זוגי להצטרף אלי לשיחה עם הרופא, כי לא הכול אני שומע ולא הכול אני קולט תוך כדי הפגישה". השלב הראשון בהתמודדות עם גילוי הסוכרת הוא למידת מידע חדש ועיבודו. מסתבר שטובים השניים מן האחד, במיוחד כאשר המטופל נמצא במצב רגשי סוער, בחרדה מהאבחון 

">

זוגיות וסוכרת – החיים בשניים

לא פעם אני שומעת מאנשים: "אני מבקש מבן/בת זוגי להצטרף אלי לשיחה עם הרופא, כי לא הכול אני שומע ולא הכול אני קולט תוך כדי הפגישה". השלב הראשון בהתמודדות עם גילוי הסוכרת הוא למידת מידע חדש ועיבודו. מסתבר שטובים השניים מן האחד, במיוחד כאשר המטופל נמצא במצב רגשי סוער, בחרדה מהאבחון 

להמשך קריאה
סוכרת ופעילות גופנית
פעילות גופנית היא אחת הדרכים היעילות ביותר למנוע סוכרת או לשפר את מצב בריאותם של הסוכרתיים. אבל איזו פעילות גופנית מומלצת? למשך כמה זמן? באיזו עצימות? מהי התדירות הרצויה? חשוב להבין כי פעילות גופנית עלולה גם לסכן אנשים סוכרתיים במקרים מסוימים. כדי למזער את הסיכון חשוב להקפיד על ההנחיות שלהלן.

">

סוכרת ופעילות גופנית

פעילות גופנית היא אחת הדרכים היעילות ביותר למנוע סוכרת או לשפר את מצב בריאותם של הסוכרתיים. אבל איזו פעילות גופנית מומלצת? למשך כמה זמן? באיזו עצימות? מהי התדירות הרצויה? חשוב להבין כי פעילות גופנית עלולה גם לסכן אנשים סוכרתיים במקרים מסוימים. כדי למזער את הסיכון חשוב להקפיד על ההנחיות שלהלן.

להמשך קריאה
זוגיות וסוכרת – החיים בשניים
לא פעם אני שומעת מאנשים: "אני מבקש מבן/בת זוגי להצטרף אלי לשיחה עם הרופא, כי לא הכול אני שומע ולא הכול אני קולט תוך כדי הפגישה". השלב הראשון בהתמודדות עם גילוי הסוכרת הוא למידת מידע חדש ועיבודו. מסתבר שטובים השניים מן האחד, במיוחד כאשר המטופל נמצא במצב רגשי סוער, בחרדה מהאבחון 

">

זוגיות וסוכרת – החיים בשניים

לא פעם אני שומעת מאנשים: "אני מבקש מבן/בת זוגי להצטרף אלי לשיחה עם הרופא, כי לא הכול אני שומע ולא הכול אני קולט תוך כדי הפגישה". השלב הראשון בהתמודדות עם גילוי הסוכרת הוא למידת מידע חדש ועיבודו. מסתבר שטובים השניים מן האחד, במיוחד כאשר המטופל נמצא במצב רגשי סוער, בחרדה מהאבחון 

להמשך קריאה