logo_header

Cooking balance

רחל רונדברג (06) הידועה לכולם בשם "קוקי" היא סוכרתית טייפ 1 מאז גיל 03.קוקי היא נציגה רפואית של גפן מדיקל באזור הצפון מזה כעשור ובמקור היא בכלל גננת! בשעות הפנאי לרוב תמצאו אותה מפדלת על אופניה או עוסקת בספורט אחר. היא מתגוררת במושב שעל שבצפון הגולן ואם אי פעם תחשוק נפשכם בקטיף דובדבנים איכותי, אתם מוזמנים אליה לביקור. קבלו את קוקי רונדברג - הדובדבן שבקצפת שלנו!

היי קוקי, ספרי לנו איך הגיעה הסוכרת לחייך?

"הסוכרת הגיעה לחיי בהפתעה בגיל 30 כשהייתי אמא לשני ילדים קטנים וגננת בקיבוצים הסמוכים לביתי. זה היה קיץ ובאותה תקופה רזיתי המון ונהגו לכנות אותי "קוקי אנורקסית". חוץ מהירידה במשקל הייתי גם הולכת לשירותים לעיתים תכופות אבל ייחסתי את זה לחום ולשתייה המרובה. יום אחד פגשתי מישהו במושב ותוך כדי שיחה שיתפתי אותו בתסמינים והוא הציע לי ללכת למרפאה לעשות בדיקת סוכר. בבוקר הלכתי לאחות של המרפאה במושב אבל שם לפני 30 שנה לא היה אפילו מד סוכר והיא הפנתה אותי למרפאה אחרת. תוצאת הבדיקה שעשיתי הראתה על ערך של 160 ועם זה הלכתי לבית חולים רמב"ם, בליווי חברה מהמושב שהיו לה שתי בנות סוכרתיות שהיו מטופלות שם. בבית החולים קיבלתי את האבחנה ומשם כבר חזרתי עם אינסולין והנחיות לבדיקות."

איך קיבלת את הבשורה?

"כשחזרתי הביתה מבית חולים רמב"ם לא הפסקתי לבכות. תמיד עסקתי בספורט והקפדתי על תזונה נכונה, ולא הבנתי איך זה יכול להיות שזה קורה דווקא לי? זה היה בשבילי כמו רעם ביום בהיר. בזמנו לא הבנתי מה זה סוכרת ומבחינתי היא נתפסה כמחלה של זקנים ושמנים והיה לי ממש קשה לקבל את זה שיש לי אותה. בהתחלה אפילו די הסתרתי את קיומה וזה גם עזר מאוד שבשנה הראשונה לאחר האבחנה נהניתי מ'ירח הדבש' – איזון ממושך".

איך הגעת מלהיות גננת ללעסוק בתחום הסוכרת?

"לאחר שאובחנתי עם הסוכרת בבית חולים רמב"ם, התחלתי להיות מטופלת במרפאת הסוכרת של ד"ר אורנה בקיבוץ שמיר. זאת אמנם הייתה מרפאת ילדים ונוער אבל בזמנו גם היו שם מעט מבוגרים. כמטופלת שם, נחשפתי לראשונה לגפן מדיקל ולמוצריה וגם התחברתי למד הסוכר הרציף - נביגייטור הדור הראשון. באחת הפעמים שהגעתי למרפאה ונפגשתי עם אנשים מגפן, נשאלתי אם הייתי רוצה לעבוד איתם ונעניתי בחיוב. ככה התחלתי לעבוד במרפאה של ד"ר אורנה פעמיים בשבוע כנציגה של גפן ועם הזמן קיבלתי על עצמי עוד תחומי אחריות ועוד מרפאות עד שהוגדרתי כנציגת הצפון. אני חושבת שדווקא בגלל שהגעתי ממקום של טיפול וחינוך של ילדים (גננת), החיבור לתחום הזה קסם לי כי הרגשתי שאני מגיעה ממקום של לתרום לאנשים אחרים ולילדים והורים, בפרט."

האם יש יתרון בעיניך בלעבוד בגפן מדיקל כשאת סוכרתית בעצמך?

"אין ספק שהיותי סוכרתית תורם רבות לתפקיד שלי. אני חושבת שאנשים שאני נפגשת איתם מוצאים בי דמות שאפשר להזדהות איתה ולא עוד אשת מכירות. השיח בינינו הוא שיח של הבנה אמיתית כי אני יודעת כל כך טוב מה הם עוברים, ואני חושבת שזה מקל מאוד על אנשים להיפתח אליי ולסמוך עליי. התרומה אגב היא גם עבורי. העבודה בגפן והחשיפה לידע ולמוצרים תרמה מאוד לאיזון שלי. לנביגייטור - מד הסוכר הרציף הייתי מחוברת עוד לפני העבודה בגפן, אבל החיבור למשאבת האומניפוד שהגיע מאוחר יותר ללא ספק שינה לי את החיים. 22 שנה הייתי עם זריקות, ולא הייתי מוכנה להתחבר בשום אופן להתחבר למשאבה עם צינורית, זה עשה לי אסוציאציה של בית חולים, של קטטר. החיבור למשאבה אלחוטית פטר אותי מהזריקות ובזכותו אני הרבה יותר מאוזנת. כשהפריסטייל ליברה נכנס לישראל לפני שנתיים וקצת, הייתי מהראשונים שהתוודעו אליו והתנסו בו מתוקף תפקידי, וכמו שנפטרתי מהזריקות בזכות אומניפוד ככה נפטרתי גם מהדקירות באצבע בזכות ליברה."

איך נראה סדר היום שלך?

"אני קמה מאוד מוקדם ו-3 פעמים בשבוע רוכבת על אופניים, כולל בקבוצת רכיבה ביום שבת. ב-7 וחצי בבוקר אני כבר אחרי אימון. אני עוברת בין מרפאות הסוכרת השונות שבאזור שלי ויומיים בשבוע אני באופן קבוע נמצאת בבי"ח העמק בעפולה, לשם מגיעים מטופלים רבים מכל הצפון. בפועל אני מחברת אנשים לאומניפוד וליברה, עושה הדרכות למטופלים ומשפחותיהם, מציגה לרופאים ולצוותים רפואיים."

מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?

"כשהתחלתי לעבוד כנציגה רפואית של גפן מדיקל, הבנתי בעצם כמה אנשים לא יודעים על סוכרת וכמה סוכרתיים ישנם שלא מצליחים לאזן את עצמם ולהתנהל עם הסוכרת בחיי היומיום. כשאני פוגשת אנשים שרק עכשיו אובחנו עם סוכרת, למשל ילד קטן וההורים שלו, אני רואה הרבה מאוד בלבול ופחד - בהתחלה הכל נראה להם גדול ובלתי אפשרי. הדבר שהכי גורם לי לסיפוק זה לראות איך 'תחת חסותי' נהיה לאנשים קל יותר, ברור יותר. זה נותן לי הרבה כוח. מעבר לזה אני גם זוכרת היטב את כל מי שאני מחברת ותמיד שומרת על איזשהו קשר בהתחלה כדי לראות איך מסתדרים וזמינה לשאלות והתייעצויות. כשאני מדברת עם מישהו לאחר תקופה מסוימת ושומעת שהוא מאוזן יותר בזכות המוצר ושההדרכה שלי עזרה לו להגיע למקום שהוא רצה, זה מאוד ממלא אותי. דבר נוסף שאני מאוד אוהבת בעבודה שלי זה את המוצרים שאני משווקת. אני כל כך מאמינה בהם כיוון שאני משתמשת בעצמי, שזה הופך את התפקיד להרבה יותר אותנטי."

איזה שינויים חלו לדעתך בתחום הציוד לסוכרתיים במהלך 10 השנים שאת בתחום?

"השינויים שחלו הם שינויים עצומים ומרחיקי לכת. התפתחות הטכנולוגיה בתחום הסוכרת היא פשוט מדהימה. זה הכי מורגש אצל אנשים מבוגרים שקיבלו את הסוכרת בילדות ופתאום מגלים עולם חדש של אפשרויות לניהול הסוכרת שלהם. מצד אחד יש את המוצרים שהשתכללו ונותנים היום מענה טוב ומדויק יותר, ומצד שני גם כשבאים היום לרופא הסוכרת, הוא יכול להוריד נתונים של 3 חודשים אחורה מהמכשיר, בניגוד לפעם שבנאדם היה בא לרופא עם דף שבו כתב מה אכל ואיזה ספורט עשה. המוצרים החדשניים ביותר, כגון הפריסטייל ליברה, מעניקים ערך מוסף משמעותי לסוכרתי כיוון שהוא יכול לדעת בנוסף לערך הנתון גם מגמה עתידית, ובהתאם לכך לערוך שינויים כדי לשמור על איזון. זוהי איכות חיים."

טיפים לסוכרתי המתחיל?

"חשוב שתדע שהסוכרת היא אישית והסוכרת שלך לא דומה לסוכרת של מישהו אחר. זאת הסיבה שכל אחד צריך ללמוד את סוכרת שלו לעומק ולהקשיב לגוף שלו, כי ההמלצות הכלליות לא מתאימות לכולם."

 

למאמרים נוספים

מאמרים נוספים

הכירו את הדר איתן (פרידמן) מנהלת שירות הלקוחות בגפן מדיקל, סוכרתית טייפ 1

"אמא שלי לא הפסיקה לבכות כל הדרך לבית החולים, הייתי בטוחה שזהו אני הולכת למות". 
 

להמשך קריאה
סיפורו של ליצן רפואי המשמח חולים לא רק בפורים

סיפורו של ליצן רפואי המשמח חולים לא רק בפורים

 'פרוססור סנצ'ו' שם את פעמיו (בנעליו המצחיקות) לבית חולים העמק בעפולה פעמיים בשבוע, שם הוא עובד כליצן רפואי עם ילדים וגם עם מבוגרים. לפני כמה שנים, במהלך עבודתו במרפאת הסוכרת בבית חולים, נחשף סנצ'ו למחלת הסוכרת וליווה כמה ילדים שרק אובחנו. סנצ'ו פותח בפנינו את יומנו האי 

להמשך קריאה
26) קיבלה את הסוכרת בזמן שירותה בצבא כמכ"ית טירונים

">

המתמודדת

ליטל (26) קיבלה את הסוכרת בזמן שירותה בצבא כמכ"ית טירונים

להמשך קריאה