לעשות סדר בשמועות: שאלות ותשובות בנושא סוכרת וקורונה

להדבקות בנגיף הקורונה ישנם גורמי סיכון שונים. ככל הידוע עד כה, הסיכון להדבקה בקרב סוכרתיים אינו מוגבר בהשוואה ליתר האוכלוסייה, אך הסיכון לפתח מחלה קשה עם סיבוכים גבוה יותר משמעותית. למעשה היעד של הסוכרתיים הוא לא רק להיזהר לא להידבק בקורונה, אלא גם להמשיך לשמור על איזון רמות הסוכר, ולכן עומד בפניהם אתגר כפול.

ריכזנו עבורכם שאלות ותשובות שיעשו לכם סדר בכל המידע.

ש: כיצד מתפשט הנגיף ואיך נדבקים בקורונה?

ת: הדרך הטובה ביותר למנוע מחלות היא להימנע מחשיפה לנגיף זה. כמו כן, נראה כי הנגיף מתפשט בעיקר מאדם לאדם בדרכים הבאות:

• בין אנשים הנמצאים במרחק של פחות כ-2 מטר אחד מהשני.
• באמצעות טיפות המתפזרות באוויר, הנוצרות כאשר אדם נגוע משתעל או מתעטש.
• טיפות אלו יכולות להגיע לפה או לאף של אנשים הסמוכים זה לזה, ואף להגיע לריאות של האנשים בסביבה.

ש: כיצד אגן על עצמי מהדבקות בקורונה?

ת: יש לשטוף את הידיים לעתים קרובות עם מים וסבון במשך 02 שניות לפחות. במיוחד לאחר שהייה במקום ציבורי, או לאחר קינוח אף, שיעול או התעטשות.

אם מים וסבון אינם זמינים, השתמשו בחיטוי ידני המכיל לפחות %06 אלכוהול.

•  הימנעו מלגעת בעיניים, באף ובפה בידיים לא רחוצות.
•  הימנעו ממגע קרוב.
•  הימנעו מקשר עם אנשים חולים.
•  יש להימנע ממגע במשטחים במקומות ציבוריים (כמו כפתור במעלית, ידיות של דלתות וכדומה).

ש: יש לי תור למרפאה, האם כדאי להגיע?

ת: על פי הנחיות משרד הבריאות, יש להגיע למרפאה רק במקרים דחופים. כל מרפאה בכל בי"ח קובעת מהם המקרים הדחופים, וישנן מרפאות שנותנות שירות וייעוץ מרחוק.

ש: האם סוכרתיים נוטים יותר לחלות בקורונה?

ת: אין עדויות כי סוכרתיים נוטים לחלות יותר בנגיף הקורונה מהאוכלוסייה הכללית, ולכן ככל הנראה אין להם סיכון גדול יותר להידבק בנגיף.

ש: האם לסוכרתיים יש סיכוי גבוה יותר לחוות סיבוכים רציניים כתוצאה מקורונה?

ת: סוכרתיים נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות סיבוכים רציניים מהידבקות בכל ווירוס, וכמובן בהדבקות מקורונה. נכון להיום, מבין כלל החולים בקורונה במצב קשה, נמצאו שיעורים גבוהים של מטופלים שסבלו ממחלות רקע – בעיקר מחלות לב, סוכרת, מחלת ריאות וסרטן, ומכאן ניתן להסיק כי סוכרתיים חשופים יותר לסיבוכים של וירוס הקורונה.

כאשר הסוכרת אינה מאוזנת, ויש שינויים רבים ברמות הסוכר בדם, הסיכוי לסיבוכים הקשורים לסוכרת אף הוא הוא גבוה יותר. מחלות רקע בנוסף לסוכרת עלולות להחמיר את הסיכון למחלה קשה עקב הידבקות בקורונה, מכיוון שהיכולת הגוף להילחם בזיהום נפגעת.

זיהומים נגיפיים עלולים להגביר מצבי דלקת ובעיות נוספות בקרב סוכרתיים, כתוצאה מרמות סוכר גבוהות בדם. למעשה, רמות סוכר גבוהות בדם מסייעות לנגיף להתפשט. 

ש: מהם הסיבוכים העלולים להופיע בקרב סוכרתיים שחולים בקורונה?

ת: חמצת קטוטית - סוכרתיים חולים בנגיף הקורונה נמצאים גם בסיכון מוגבר ל-DKA - חמצת קטוטית, שבדרך כלל אופיינית יותר לסוכרתיים מסוג 1, שנגרמת כתוצאה ממחסור באינסולין, אך גם מרמות סוכר גבוהות בדם. לכן חשוב לדאוג לנטר את רמות הסוכר באופן קבוע.

איגוד הסוכרת האמריקאי ממליץ לסוכרתיים מסוג 1 לבצע בדיקת קטונים כל 4-6 שעות כשהם חולים, ואם רמות הסוכר גבוהות מ-042 מ"ל יותר מפעמיים ברציפות.השיטה המועדפת לבדיקת קטונים היא בבדיקה ביתית בדם (על פני בדיקה בשתן) משום שהיא ספציפית יותר ומשקפת בצורה מעודכנת יותר את המצב.

דלקת ריאות: דלקת ריאות היא זיהום המאופיין בדלקת בבועיות הריאה. סוכרתיים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח דלקת ריאות ממחלת נשימה בגלל נגיף הקורונה.

התייבשות: אם לסוכרתי יש חום כתוצאה מהידבקות בקורונה, הוא מאבד נוזלים נוספים. הדבר עלול להוביל להתייבשות, ואף לעירוי נוזלים תוך ורידי.

רמת סוכר גבוהה בדם: זיהומים גורמים לתגובת לחץ בגוף, ומגבירים את ייצור הגלוקוז בגוף. התוצאה היא רמות סוכר בדם גבוהות מהרגיל. יתכן והגוף יזדקק לאינסולין נוסף במהלך מחלה. לכן, על הסוכרתי לפקח על רמות הסוכר בדם שלו בתדירות גבוהה יותר, מכיוון שהיא יכולה לזנק לפתע.

ש: האם וירוס הקורונה שונה משפעת עונתית?

ת: הקורונה הוכחה כמחלה קשה יותר משפעת עונתית. כל אמצעי הזהירות הסטנדרטיים למניעת זיהום, שדווחו בהרחבה, חשובים עוד יותר בעת התמודדות עם נגיף זה.

אמצעי הבטיחות המומלצים זהים לאלו של שפעת.

יש לעקוב אחר הנחיות משרד הבריאות ולהתעדכן לעתים קרובות. ההכנה לימי מחלה יכולה להקל על התמודדות עתידית, בשאיפה שלא תקרה.

ש: מהם הסימפטומים וסימני האזהרה למחלה - ומה לעשות אם אני חושב שאני מפתח אותם?

ת: יש לשים לב לתסמינים של וירוס הקורונה, הכוללים חום, שיעול יבש וקוצר נשימה. אם אתם מרגישים שאתם מפתחים סימפטומים, התקשרו לרופא.

כשאתם מתקשרים לצוות הרפואי שימו לב כי יש ברשותכם:

•  את קריאת רמות הסוכר שלכם.
•  תוצאות בדיקת קטונים.
•  עקבו אחרי צריכת הנוזלים שלכם (מומלץ להשתמש בבקבוק עם תכולה של 1 ליטר כדי לבדוק כמה שתיתם).
•  יש לדייק במסירת המידע לגבי הסימפטומים המופיעים.
•  הכינו מראש רשימת שאלות עליהן תרצו לקבל תשובות – הדבר יסייע בניהול הסוכרת ובמניעת הדרדרות.

ש: מהם סימני החירום - ומה עלי לעשות אם אני חווה אותם?

ת: בקרב מבוגרים סימני החירום כוללים:

•  קשיי נשימה או קוצר נשימה
•  כאבים או לחץ מתמשך בחזה
•  בלבול
•  שפתיים או פנים כחלחלות

ש: מתי אני צריך לגשת בדחיפות לעזרה רפואית?

ת: אם רמות הסוכר גבוהות מאוד (מעל 052 מ"ג/ד"ל) או שיש אירועי היפוגליקמיה מרובים (מתחת ל-07 מ"ג/ד"ל) או כשמופיעים תסמינים עקב רמות סוכר חריגות, כמו מתן שתן או שתיה מרובה, יש לדווח או לפנות לעזרה רפואית.

ש: רמות הסוכר שלי מאוד גבוהות בשבוע האחרון, מה לעשות?

ת: רמות הסוכר עלולות לעלות במצבי לחץ. הסוכר עולה גם בגלל הישיבה הממושכת בבית, שכוללת במרבית המקרים מיעוט בפעילות גופנית ואכילה מוגברת. יש לנסות להקפיד על איזון במידת האפשר.

ש: מה יסייע לי בשמירה על האיזון ברמות הסוכר?

ת: אנו ממליצים על הפעולות הבאות:

•  להמשיך את הטיפול התרופתי הקבוע.
•  להקפיד על אכילה רגילה ושתיית מים, ולמרות השהיה הארוכה בבית.
•  מומלץ לבצע פעילות גופנית גם בבית, וגם ניתן לצאת לסיבוב בהתאם להנחיות – תורם לתחושת רוגע, וגם  לשמירה על המשקל ורמות הסוכר.
•  לנטר באופן קבוע את רמות הסוכר.
•  להשתדל להיות רגועים – מתח וחרדה משפיעים על המצב הגופני והנפשי שלנו.

 אם אינכם בודקים את רמות הסוכר באופן קבוע, שימו לב לסימנים של היפרגליקמיה, הכוללים מעבר של יותר שתן מהרגיל (במיוחד בלילה), צמא כאבי ראש ועייפות. אם הסימנים הנ"ל מופיעים, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי.

רמות סוכר נמוכות - מכיוון שחום עלול לגרום ל"היפוגליקמיה" (רמות סוכר נמוכות), אם אתם סובלים מהיפוגליקמיה - מתחת ל-70 מ"ג, מומלץ לצרוך 51 גרם פחמימות פשוטות וקלות לעיכול כמוחצי כוס מיץ ממותק או תוסף תזונה ייעודי ליציאה מהיפוגליקמיה המכיל 15 גרם גלוקוז ולבדוק מחדש את רמת הסוכר לאחר רבע שעה. חשוב לשמור על מדדים תקינים לאורך זמן.

מומלץ לפעול לפי כללי ה-15: במידה ורמת הסוכר מתחת ל-70 מ"ג /ד"ל יש לצרוך 51 גר' גלוקוז זמין (בטבליות או בנוזל), או 3 כפיות סוכר / חצי כוס מיץ או כף דבש. 15 דקות לאחר הטיפול לבדוק שוב את רמת הסוכר בדם. אם הרמה עדיין מתחת ל-70 מ"ג / ד"ל יש לחזור על הטיפול הראשוני.

ש: האם יש צורך לשנות את מינוני התרופות לסוכרת בזמן שאני בבידוד?

ת: מומלץ לא לשנות את מינוני התרופות בזמן הבידוד. יש לעקוב אחר רמות הסוכר יותר מאשר בימי השגרה ובמיוחד אחר תסמינים אפשריים של רמות סוכר חריגות. אם רמות הסוכר אינן תקינות יש לפנות לייעוץ רפואי. להתאמה של הטיפול.

עם זאת, מומלץ להצטייד בתרופות הנחוצות לשבועיים הקרובים, ובמיוחד באינסולין למי שתלוי בו, אמצעי הזרקה וניטור רמות הסוכר לעתים קרובות.

ש: האם הסיכונים שונים לסוכרתיים מסוג 1 ולסוכרתיים מסוג 2?

ת: באופן כללי, נראה שאין שוני בסיכון. חשוב יותר להבין שלסוכרתיים מכל סוג קיימים מאפיינים שונים, כמו: גיל, תחלואה נלווית וניהול הסוכרת.

סוכרתיים הסובלים מבעיות בריאות הקשורות לסוכרת עשויים לסבול מתסמינים קשים יותר אם הם חלו בקורונה, ללא קשר לסוג הסוכרת שלהם.

ש: מהן ההמלצות לסוכרתיים מסוג 1?

• לסוכרתיים מסוג 1 מומלץ לבדוק את רמות הסוכר בדם כל 4 שעות לפחות, כולל במהלך הלילה, ולבצע בדיקת קטונים. אם רמות הסוכר גבוהות, צריך לפנות לייעוץ רפואי.
• יש לבצע את הבדיקה בעזרת מד סוכר רציף או באמצעות בדיקת דם רגילה. ייתכן ויהיה צורך להגדיל את מינון האינסולין כדי להוריד את רמות הסוכר.

בדיקת קטונים וחמצת קטוטית

רמות גבוהות של קטונים, המתרחשות כאשר רמות הסוכר גבוהות, הן סימן לכך שהגוף משתמש בשומן ובשרירים לצורך אנרגיה במקום סוכר.

• סימנים אחרים של DKA כוללים תסמינים דמויי שפעת (תחושת עייפות, חולשה, כאבים, בחילות או הקאות, כאבי בטן) והתייבשות. בכל מקרה של סימנים לחמצת קטוטית, מומלץ לפנות מיידית לרופא או למד"א.

ש: אני סוכרתית ובהריון - מה רמת הסיכון שלי?

ת: נשים עם סוכרת הריון נמצאות בסיכון גבוה לסיבוכים אם הן נדבקות בנגיף הקורונה. כל מי שיש לה חשש שנמצאה בקרבת חולה קורונה, צריכה לדבר עם הצוות הרפואי שלה על הפתחת הסיכון לה ולעובר.

ש: מה עלי לעשות כדי להימנע מהתפשטות הקורונה בביתי ומה עלי לעשות אם מישהו מבני משפחתי חולה בנגיף?

ת: בני משפחה בריאים נדרשים להבין שהסוכרתיים נמצאים בסיכון משמעותי, ולכן הם חייבים:

• לשטוף ידיים לפני נגיעה בדלת ובמרווחי זמן קבועים.
• מומלץ ליצור הרגלים ותזכורות כדי להימנע מנגיעה בפנים. התעטשות למרפק או לטישו, אותו יש לזרוק מיידית.
• חיטוי משטחים כמו ידיות דלתות, שולחנות ומעקות באופן קבוע.

כשיש בן משפחה חולה:

•  הקצו לו חדר משלו, והקפידו שהדלת תהיה סגורה, ואם אין חדר כזה בנמצא הקצו לו שטח מוגבל משל עצמו.
•  בן משפחה אחד יטפל בחולה באופן קבוע.
• התייעצו עם גורם רפואי לגבי הגנות נוספות לבני משפחה מעל גיל 56 עם מחלות רקע: כולל מחלות לב, ריאות, כליות וסוכרת המדכאים את מערכת החיסון.
• אם אתם גרים עם מישהו שיש לו שיעול מתמשך או חום גבוה, עליכם להישאר בבית 41 יום מהיום בו הוא סבל מהתסמינים. אם לאחר מכן תפתחו תסמינים, עליכם להישאר בבית 7 ימים מהיום שהסימפטומים מתחילים, גם אם זה אומר שאתם בבית יותר מ-41 יום.

בעריכת: ליטל סמואל-לוי, דיאטנית קלינית בגפן מדיקל

למאמר המקורי באנגלית

מאמר 2

מאמר 3

מאמר 4